הסטודיו של ליהיא
הסטודיו של ליהיא
סטודיו להדפס אמנותי: תחריט, ליתוגרפיה וטכניקות מעורבות. ספרי אמן, ציור ופיסול
ליהיא טלמור נולדה בתל אביב בשנת 1944,בשנת 1969קיבלה תואר ראשון בארכיטקטורה ובינוי ערים מהטכניון בחיפה.
בשנת1971 השלימה את לימודי התואר הראשון בתורת הספרות וספרות כללית באוניברסיטת תל אביב, ולימדה שם עד שנת1974 ובה בעת למדה ציור בסטודיו של הצייר הישראלי פנחס אברמוביץ. בשנת 1980 השתקעה בקראקס, ונצואלה. למדה במרכז לאמנויות הגרפיות(CERGA) בין השנים1981-1983 ולמדה ציור בסטודיו של וולטר מרגוליס.
מאז שנת 1984 עובדת על מיזמים אמנותיים, מלמדת ומשתתפת בקורסים במרכזי תרבות ובסדנאות באיטליה, בלגיה, ארה"ב, ישראל, קולומביה וונצואלה.
שיתוף הפעולה שיזמה עם המשוררת הוונצואלית אדה ארמס הניב ספרי אמן: "אגואריאקואר, הפרידה" (1993), "היצירתיות של הרוע" (1995) ו"אמונת הנדודים" (2006), אנתולוגיה של שירה בשלוש שפות, ובה תחריטים מאת טלמור וחואן מנואל דה לה רוסה - מקסיקו.
בשנת 2012 שיתפה פעולה במסגרת ספר האמן "להביט בשכחה", ובו טקסטים מאת אן לויו - צרפת תחריטים מאת קיקה לוי - ברזיל, וליתוגרפיות מאת ליהיא טלמור - ישראל.
מתגוררת ועובדת בישראל, ממשיכה לבקר ולעבוד בוונצואלה והתגוררה במשך שנה בהודו.
עובדת בתחומי ההדפס, הציור, הפיסול והצילום.
משתתפת באופן קבוע בתערוכות בינלאומיות בהן זכתה בפרסים הבאים - מבחר:
1993- פרס מיוחד מטעם חבר השופטים, בתחרות הבינלאומית להדפסים, ביאלה,איטליה.
1998- ציון לשבח בביאנלה של סאן חואן להדפסים לטינו-אמריקניים וקריביים, סאן חואן, פורטו ריקו.
1998- פרס ראשון בביאנלה של איביזה-גראפיק איביזה, ספרד.
2001- פרס ראשון בביאנלה הבינלאומית להדפסים בקראקס, ונצואלה,
2009- פרס שני בתחרות ובתערוכת ההדפסים על שם המגוצ'י יוזו , מוזיאון המגוצ'י יוזו, טוקיו, יפן.
2014- פרס ראשון בביאנלה ארתורו מיצ'לנה, ולנסיה, ונצואלה.
2015- ציון לשבח, בביאנלה להדפס בן זמננו, לייז', בלגיה.
2017- פרס ראשון בתחרות השנתית החמישית של סדנת התחריט של אלבוקרקי, ניו מקסיקו, ארה״ב.
2021- פרס מיוחד מטעם הרקטור של האקדמיה לאמנויות יפות בוורשה בטריאנלה הבינלאומית לתחריט של קרקוב, פולין.
יצירותיה מוצגות באוספים החשובים הבאים:
המוזיאון לאמנות בת זמננו בקראקס, ונצואלה; הגלריה הלאומית לאמנות בקראקס, ונצואלה; קרן סיסנרוס וקרן צ'קאו, קראקס, ונצואלה וניו יורק, ארה"ב; המכון לתרבות בסאן חואן, פוארטו ריקו; המרכז ע"ש ויפרדו לאם ובית האמריקות בהוואנה, קובה; קרן הטריאנלה הבינלאומית של קרקוב, פולין; הספרייה הציבורית של ניו יורק, ארה"ב; הספרייה הלאומית במדריד, ספרד; המוזיאון הלאומי להדפס, במקסיקו סיטי, מקסיקו; מוזיאון המגוצ'י יוזו, אוסף ימאסה בטוקיו, יפן; מוזיאון סקימה באוקינווה, יפן.
להדגמה צילומים של שלוש סדרות.
1- המים הם מחוץ למלחמה
![]() |
![]() |
![]() |
"המים הם מחוץ למלחמה”, סדרה של חמישה תחריטים שאת שמה שאלתי ממאמר בשם זהה שהופיע בעיתונות הישראלית. הוא מתאר כיצד נמשך שיתוף הפעולה של ישראלים ופלסטינים בנושא המים בעיצומו של הסכסוך הפוליטי שאוחז בעמי האזור.
נקודת המוצא שלי בעבודה זו הייתה כפולה. מצד אחד תצלומים (שצולמו על ידי בן דודי) של באר ארטזית שנבנתה על ידי סבו בתחילת המאה הקודמת בכפר פולני. הישג מרשים זה שרד את כל האסונות, המלחמות, העימותים וההרס שנעשו על ידי האדם והטבע כאחד.
מצד שני, צילומים שלי של מאגרים ומגדלי מים ביישובים שונים במרחב הישראלי: היבט מכונן של האיקונוגרפיה הציונית של נוף ההתיישבות היהודית החדשה.שני מקומות, שני סיפורי חיים, מסע בין ארצות ועל פני העולם.
2- מקלט
![]() |
![]() |
![]() |
״מקלט״, היא סידרה של תחריטים וליתוגרפיות שנוצרה בהשראת הרעיון של ערי המקלט התנכיות ומבוססת על צילומים של מקומות משוערים של שלש מערי המקלט שנמצאים בשטח ישראל, בתחום הקו הירוק, כשרידים ארכאולוגיים.
בארבע העבודות המוצגות כאן, יצרתי לוח שני שאותו צרבתי תוך שימוש בצילומים או חלקי צילומים של מתקן חולות, שנתן לי ברוב נדיבותו הצלם אלכס ליבק. ניתן לראות בדימויים שיצרתי עקבות שרידים של מבנים ארעיים שהוקמו על ידי הפליטים ונועדו להריסה על ידי כוחות המשטרה, וכן, אלמנט חוזר של המחסום שבשער המתקן. השימוש בשניים או יותר לוחות תחריט מאפשר לי לייצג באופן מטפורי את ה״רבדים״ של האירועים ההיסטוריים.
החוזרים ונשנים במקומותינו המלווים בתנועות של הגירה ופליטות.
3- קו שבר
![]() |
![]() |
![]() |
״קו שבר״, היא סדרה של תחריטים שנעשתה בהשראת תמונות שצולמו במהלך ביקורים וסיורים מודרכים באזור ים המלח, במיוחד בשכנותו של קיבוץ עין גדי. הפרויקט שעליו עבדתי בין סגרים והגבלות תנועה במהלך מגפת הקורונה הוא בעל משמעות עמוקה עבורי, ולמרות שהוא מאוד אישי, הוא רלוונטי להפליא למצב העולמי הנוכחי, שכן הוא עוסק במשמעות האקולוגית, הסביבתית והפוליטית של ריבוי הבולענים באזור ים המלח.